מה חשוב לדעת בנושא מחלת הקטרקט?

תוכן עניינים

קטרקט: הגורמים, הטיפולים והחידושים – כולל המידע הפחות מוכר

 קטרקט (בעברית: "ירוד") הוא מצב שבו עדשת העין הופכת עכורה, לרוב בשל שינויים בחלבונים המרכיבים אותה, העדשה העכורה מורידה את יכולת המיקוד ומטשטשת את הראייה. מדובר בתהליך הדרגתי, שלעיתים חולף זמן מה עד שמזהים אותו באופן ברור. אם לא מטפלים, המצב עלול להחמיר ולפגוע באיכות החיים. בעוד שבאתרי רפואה רבים תמצאו מידע בסיסי על הסימפטומים הקלאסיים ועל הניתוח הרווח לטיפול בקטרקט, חשוב להכיר גם את הפרטים הפחות מדוברים, החל מגורמי סיכון נדירים ועד לטכנולוגיות שתופסות תאוצה בשנים האחרונות.

גורמים לקטרקט – הכירו גורמי סיכון נסתרים ופחות מוכרים

ישנם גורמים שונים העלולים לזרז או לגרום להופעת קטרקט, גורמים אלה עלולים להשפיע על חלבוני עדשת העין, לגרום לעכירות הדרגתית וכמובן להעלות את הסיכון להיווצרות קטרקט בעין, בואו נכיר את הגורמים לקטרקט העיקריים:

  • גיל מתקדם: בדרך כלל קטרקט מופיע מעל גיל 60, אולם חלק מהאנשים יחוו זאת מוקדם יותר בשל נטייה גנטית.
  • רקע גנטי יוצא דופן: ידוע כי הסיכון לקטרקט עולה עם העלייה בגיל, אך לא רבים יודעים שישנם מקרים בהם אנשים צעירים מפתחים קטרקט כתוצאה מהיסטוריה משפחתית או מוטציות גנטיות נדירות. במצבים אלו, הופעת עכירות בעדשה יכולה להתחיל אפילו בעשור השלישי לחיים.
  • מחלות כרוניות: סוכרת לא מאוזנת היא גורם סיכון ידוע, ובמקביל גם מחלות עיניים אחרות עלולות לזרז התפתחות קטרקט עיניים.
  • תרופות והורמונים: שימוש מתמשך בסטרואידים, למשל, עשוי לזרז ולהגביר את סיכויי היווצרות הקטרקט. מדובר לא רק על סטרואידים בכדורים או זריקות, אלא גם על משאפי סטרואידים לטיפול באסתמה או מחלות ריאה אחרות. בשנים האחרונות נערכים מחקרים שמנסים להבין את ההשפעה המדויקת של המינונים השונים והאם ניתן לנטרל חלק מהנזקים לעין.
  • חשיפה ממושכת לשמש: קרינה אולטרה-סגולה (UV) פוגעת בחלבונים שבעדשת העין ומזרזת היווצרות עכירות, כאשר רבים מודעים לקשר שבין קרינת UV וקטרקט, אך חשיפה לסוגי קרינה נוספים, כמו קרינה אינפרה-אדומה (IR) או קרינת מיקרוגל, עלולה גם היא להגביר את הסיכון. חשיפה זו עשויה לקרות במקומות עבודה מסוימים (למשל במפעלים העושים שימוש בכבשנים) או בתנאי שירות צבאי במסגרות מיוחדות.

התמודדות עם מחלות רקע ומצבי בריאות מורכבים

  • קטרקט לצד סוכרת: סוכרת מעלה את הסיכון לקטרקט וגם עלולה לפגוע ברשתית (רטינופתיה סוכרתית). באופן פחות מוכר, ישנם מרכזים רפואיים אשר משלבים בטיפול הקטרקט גם מעקב וטיפול ברטינופתיה במידה וזה נדרש, וכך מונעים ניתוחים או פרוצדורות חוזרות.
  • קטרקט וחולים אונקולוגיים או בעלי מערכת חיסון מוחלשת: כאשר חולה אונקולוגי נדרש לניתוח קטרקט, קיימים נהלים מיוחדים בבתי חולים מסוימים, המתמקדים בהקטנת הסיכון לזיהום במהלך תקופת ההחלמה. לעיתים עשויים לשלב תרופות פרופילקטיות או להאריך את תקופת המעקב.
  • ניתוחים נוספים וקרנית לא סדירה: בחולים שעברו ניתוחים קודמים בעין (למשל ניתוחי לייזר לתיקון ראייה), או שסובלים ממחלות בקרנית כגון קרטוקונוס, ייתכן צורך בהתאמה מיוחדת של העדשה או בטכניקה ניתוחית ייחודית, כדי למנוע עיוותי ראייה או סיבוכים אחרי הניתוח.

סימפטומים של קטרקט – אבחון עצמי ראשוני הוא חשוב

ישנו מגוון סימפטומים של קטרקט עיניים אשר עשויים להופיע בהדרגה ולכן הם מקשים לעיתים להבחין בשינויים בשלב מוקדם, בואו נכיר חלק מהם:

  • ראייה מטושטשת: אחד הסימנים הראשונים הוא קושי בהבחנה בפרטים קטנים או בקריאת טקסט, גם עם משקפיים.
  • סנוור והילות: רגישות גבוהה לאור, הופעת הילה סביב תאורה לילית, וסנוור חזק באור יום.
  • קושי בראיית לילה: נהיגה או פעילות בחשיכה הופכת למאתגרת יותר, במיוחד בסביבה עם אורות חזקים מול העיניים.
  • שינוי תדיר במרשם המשקפיים: חלק מהסובלים מקטרקט בעין מגלים שהמספר במשקפיים משתנה לעיתים תכופות ללא סיבה אחרת נראית לעין.

בסרטון הבא, ד"ר יחזקאל לוי יתייחס להיבטים השונים של מחלת הקטרקט, מוזמנים לצפות

אבחון קטרקט בעין

אבחון קטרקט בעין מתבצע על ידי רופא עיניים מומחה לקטרקט באמצעות סדרה של בדיקות מקיפות:

  1. בדיקת חדות ראייה: זוהי בדיקה סטנדרטית שבה מתבקשים לקרוא אותיות בגדלים שונים מלוח ראייה. הבדיקה מודדת את איכות הראייה מרחוק וקרוב.
  2. בדיקה במנורת סדק (slitlamp): בבדיקה זו, הרופא משתמש במיקרוסקופ מיוחד המאפשר לו לבחון את מבנה העין בהגדלה. זה מאפשר לזהות שינויים בעדשה המעידים על נוכחות קטרקט בעין.
  3. בדיקת קרקעית העין: לאחר הרחבת האישונים באמצעות טיפות עיניים, הרופא בוחן את החלק האחורי של העין כדי לוודא שאין בעיות נוספות ברשתית או בעצב הראייה.
  4. בדיקת רגישות לניגודיות: בדיקה זו מעריכה את היכולת להבחין בין אובייקטים בעלי ניגודיות נמוכה, יכולת שעשויה להיפגע בנוכחות קטרקט.
  5. בדיקת ראיית צבעים: לעיתים מבוצעת בדיקה זו כדי להעריך את מידת ההשפעה של הקטרקט על תפיסת הצבעים.

טיפול בקטרקט בעין

הטיפול בקטרקט בעין תלוי בחומרת המצב ובמידת ההשפעה על חיי היומיום של המטופל. באופן עקרוני הטיפול היחיד למחלת הקטרקט הוא ניתוח קטרקט, אך לעיתים מסיבות שונות, מטופלים אשר נמצאים בתחילתה של המחלה, מעדיפים בשלב ראשון להתגבר על הסימפטומים של המחלה בפתרונות שאינן ניתוחיים, להלן סקירה של אפשרויות הטיפול:

שיטות טיפול לא ניתוחיות

בשלבים המוקדמים של קטרקט עיניים, ניתן להקל על הסימפטומים באמצעים שאינם כירורגיים:

  1. משקפיים חדשים: שינוי במרשם המשקפיים יכול לעזור לשפר את הראייה בשלבים המוקדמים של קטרקט עיניים.
  2. שיפור התאורה: הגברת התאורה בבית ובמקום העבודה יכולה לסייע בהתמודדות עם קשיי ראייה.
  3. שימוש בעדשות מגדילות: לקריאה או לעבודה מדוקדקת, ניתן להשתמש בעדשות מגדילות או בזכוכיות מגדלת.
  4. משקפי שמש עם הגנת UV: הגנה מפני קרינת השמש יכולה לעזור להאט את התקדמות הקטרקט.

דחיית הניתוח – האם ומתי זה מתאים?

ההחלטה לבצע ניתוח קטרקט מתבססת על מספר גורמים:

  1. מידת ההשפעה על חיי היומיום: כאשר הקטרקט מפריע לפעילויות יומיומיות כמו קריאה, נהיגה או צפייה בטלוויזיה.
  2. רמת הירידה בראייה: אם חדות הראייה יורדת מתחת לרמה מסוימת, גם עם תיקון אופטי.
  3. המלצת הרופא המטפל: רופא העיניים ישקול את כל הגורמים הרפואיים והאישיים בטרם ימליץ על ניתוח.
  4. מוכנות המטופל: חשוב שהמטופל יהיה מוכן נפשית ופיזית לניתוח ולתהליך ההחלמה.

מניעת קטרקט

למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות הקטרקט, ישנן דרכים להאט את התקדמותו:

  1. הימנעות מעישון: עישון מגביר את הסיכון להתפתחות קטרקט. הפסקת עישון יכולה לסייע בהפחתת הסיכון.
  2. הגנה על העיניים מקרינת UV: שימוש במשקפי שמש איכותיים עם הגנת UV מלאה יכול לעזור בהגנה על העיניים מנזקי קרינה.
  3. תזונה מאוזנת: צריכת תזונה עשירה בנוגדי חמצון, כולל ויטמינים C ו-E, עשויה לסייע בהגנה על העיניים.
  4. שמירה על רמות סוכר תקינות: עבור חולי סוכרת, שמירה על איזון רמות הסוכר בדם חשובה במיוחד למניעת סיבוכי עיניים, כולל קטרקט.
  5. בדיקות עיניים סדירות: בדיקות עיניים שגרתיות יכולות לסייע באבחון מוקדם של קטרקט ובעיות עיניים אחרות.

נושאים נוספים שכדאי להכיר בנושא קטרקט

קטרקט מולד

ברגע שהוחלפה עדשת העין הטבעית בעדשה מלאכותית הקטרקט אינו יכול לחזור על עצמו פעם נוספת. שכבת החלבון המכסה את עדשת העין במהלך המחלה הרגיל אינה יכולה להתפתח על העדשה המלאכותית. אולם קיימת תופעה בה הראייה בעין המנותחת מיטשטשת שוב ולתופעה

קטרקט משני

ברגע שהוחלפה עדשת העין הטבעית בעדשה מלאכותית הקטרקט אינו יכול לחזור על עצמו פעם נוספת. שכבת החלבון המכסה את עדשת העין במהלך המחלה הרגיל אינה יכולה להתפתח על העדשה המלאכותית. אולם קיימת תופעה בה הראייה בעין המנותחת מיטשטשת שוב ולתופעה

טיפול בקטרקט בלייזר

ניתוחי קטרקט מבוצעים באמצעות מכשיר לייזר מונחה מחשב, המאפשר לבצע חתכים מקרוניים ומדויקים דרכן מוסרת העדשה. הסיכונים ותופעות הלוואי בניתוח פוחתים, התוצאות טובות מתמיד וזמן ההחלמה מתקצר ליום אחד..

שאלות נפוצות בנושא קטרקט

ניתוח קטרקט מתבצע תחת הרדמה מקומית, כך שהמטופל אינו חש כאב במהלך ההליך. לאחר הניתוח, יתכן ותחושו אי נוחות קלה או גירוד, אך בדרך כלל לא כאב משמעותי.

הניתוח עצמו נמשך בדרך כלל בין 15 ל-30 דקות. עם זאת, יש לקחת בחשבון זמן נוסף להכנות לפני הניתוח ולהתאוששות מיידית אחריו.

בדרך כלל, מנתחים כל עין בנפרד, במרווח של מספר שבועות בין הניתוחים. זאת כדי לאפשר החלמה מלאה של העין הראשונה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

לא, הקטרקט עצמו אינו יכול לחזור לאחר הניתוח מכיוון שהעדשה הטבעית הוסרה והוחלפה בעדשה מלאכותית. עם זאת, במקרים מסוימים עלול להתפתח עכירות בקפסולה האחורית של העדשה, מצב הנקרא "קטרקט משני". ניתן לטפל בכך בקלות באמצעות הליך לייזר פשוט במרפאה.

התשובה תלויה בסוג העדשה המלאכותית שהושתלה ובמצב העין שלכם. עם עדשות מונופוקליות סטנדרטיות, רוב האנשים זקוקים למשקפיים לקריאה, אך לא בהכרח לראייה למרחק. עדשות מולטיפוקליות או טוריות יכולות להפחית את התלות במשקפיים, אך לא תמיד מתאימות לכל מטופל.

רוב האנשים מרגישים שיפור בראייה תוך ימים ספורים לאחר הניתוח. עם זאת, החלמה מלאה עשויה להימשך מספר שבועות. חשוב לעקוב אחר הוראות הרופא ולהגיע לביקורות המעקב כדי להבטיח החלמה מיטבית.

בישראל, ניתוח קטרקט נכלל בסל הבריאות ומכוסה על ידי קופות החולים כאשר יש צורך רפואי. עם זאת, עדשות מיוחדות (כגון מולטיפוקליות) עשויות לדרוש תשלום נוסף. מומלץ לבדוק את הזכאות מול קופת החולים שלכם.

בשבועות הראשונים לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת, הרמת משאות כבדים ופעילויות שעלולות לגרום לזעזוע לראש. הרופא המטפל ייתן הנחיות מדויקות לגבי החזרה הדרגתית לפעילות רגילה.

בהחלט אפשרי, אך זה תלוי במצב הספציפי. מחלות עיניים כמו גלאוקומה או ניוון מקולרי עשויות להשפיע על תכנון הניתוח או על תוצאותיו. הרופא המטפל יעריך את המצב הכולל של העין ויתאים את הטיפול בהתאם.

ישנם מספר סוגי עדשות מלאכותיות:

  • עדשות מונופוקליות: מתקנות ראייה לטווח אחד (קרוב או רחוק).
  • עדשות מולטיפוקליות: מאפשרות ראייה טובה במספר טווחים (קרוב, בינוני ורחוק).
  • עדשות טוריות: מתקנות אסטיגמציה בנוסף לקטרקט.
  • עדשות מתכווננות: סוג חדש יחסית המאפשר התאמה לאחר הניתוח. הבחירה בסוג העדשה תלויה בצרכים האישיים, במצב העין ובהמלצת הרופא.

המלצות מטופלים

ד"ר יחזקאל לוי - מומחה לניתוחי קטרקט

אודות ד''ר יחזקאל לוי

ד"ר יחזקאל לוי הנו רופא עיניים ומנתח קטרקט בכיר בבתי החולים בילינסון והשרון ומנהל מרפאת עיניים בקופ"ח כללית. לד''ר לוי ניסיון של למעלה מ-30 שנה, הוא ביצע ניתוחי קטרקט רבים בארץ ובעולם, וכן לקח חלק בארגוני סיוע רפואיים למחלות עיניים כמומחה בעל שם עולמי לניתוחי קטרקט בלייזר (יָרוֹד). ד"ר יחזקאל לוי מקבל מטופלים במרכז MEDICA שברמת החייל ת"א, המרכז הגדול בישראל לניתוחי קטרקט.

גלילה לראש העמוד