תוכן עניינים
קטרקט: הגורמים, הטיפולים והחידושים – כולל המידע הפחות מוכר
קטרקט (בעברית: "ירוד") הוא מצב שבו עדשת העין הופכת עכורה, לרוב בשל שינויים בחלבונים המרכיבים אותה, העדשה העכורה מורידה את יכולת המיקוד ומטשטשת את הראייה. מדובר בתהליך הדרגתי, שלעיתים חולף זמן מה עד שמזהים אותו באופן ברור. אם לא מטפלים, המצב עלול להחמיר ולפגוע באיכות החיים. בעוד שבאתרי רפואה רבים תמצאו מידע בסיסי על הסימפטומים הקלאסיים ועל הניתוח הרווח לטיפול בקטרקט, חשוב להכיר גם את הפרטים הפחות מדוברים, החל מגורמי סיכון נדירים ועד לטכנולוגיות שתופסות תאוצה בשנים האחרונות.
גורמים לקטרקט – הכירו גורמי סיכון נסתרים ופחות מוכרים
ישנם גורמים שונים העלולים לזרז או לגרום להופעת קטרקט, גורמים אלה עלולים להשפיע על חלבוני עדשת העין, לגרום לעכירות הדרגתית וכמובן להעלות את הסיכון להיווצרות קטרקט בעין, בואו נכיר את הגורמים לקטרקט העיקריים:
- גיל מתקדם: בדרך כלל קטרקט מופיע מעל גיל 60, אולם חלק מהאנשים יחוו זאת מוקדם יותר בשל נטייה גנטית.
- רקע גנטי יוצא דופן: ידוע כי הסיכון לקטרקט עולה עם העלייה בגיל, אך לא רבים יודעים שישנם מקרים בהם אנשים צעירים מפתחים קטרקט כתוצאה מהיסטוריה משפחתית או מוטציות גנטיות נדירות. במצבים אלו, הופעת עכירות בעדשה יכולה להתחיל אפילו בעשור השלישי לחיים.
- מחלות כרוניות: סוכרת לא מאוזנת היא גורם סיכון ידוע, ובמקביל גם מחלות עיניים אחרות עלולות לזרז התפתחות קטרקט עיניים.
- תרופות והורמונים: שימוש מתמשך בסטרואידים, למשל, עשוי לזרז ולהגביר את סיכויי היווצרות הקטרקט. מדובר לא רק על סטרואידים בכדורים או זריקות, אלא גם על משאפי סטרואידים לטיפול באסתמה או מחלות ריאה אחרות. בשנים האחרונות נערכים מחקרים שמנסים להבין את ההשפעה המדויקת של המינונים השונים והאם ניתן לנטרל חלק מהנזקים לעין.
- חשיפה ממושכת לשמש: קרינה אולטרה-סגולה (UV) פוגעת בחלבונים שבעדשת העין ומזרזת היווצרות עכירות, כאשר רבים מודעים לקשר שבין קרינת UV וקטרקט, אך חשיפה לסוגי קרינה נוספים, כמו קרינה אינפרה-אדומה (IR) או קרינת מיקרוגל, עלולה גם היא להגביר את הסיכון. חשיפה זו עשויה לקרות במקומות עבודה מסוימים (למשל במפעלים העושים שימוש בכבשנים) או בתנאי שירות צבאי במסגרות מיוחדות.
התמודדות עם מחלות רקע ומצבי בריאות מורכבים
- קטרקט לצד סוכרת: סוכרת מעלה את הסיכון לקטרקט וגם עלולה לפגוע ברשתית (רטינופתיה סוכרתית). באופן פחות מוכר, ישנם מרכזים רפואיים אשר משלבים בטיפול הקטרקט גם מעקב וטיפול ברטינופתיה במידה וזה נדרש, וכך מונעים ניתוחים או פרוצדורות חוזרות.
- קטרקט וחולים אונקולוגיים או בעלי מערכת חיסון מוחלשת: כאשר חולה אונקולוגי נדרש לניתוח קטרקט, קיימים נהלים מיוחדים בבתי חולים מסוימים, המתמקדים בהקטנת הסיכון לזיהום במהלך תקופת ההחלמה. לעיתים עשויים לשלב תרופות פרופילקטיות או להאריך את תקופת המעקב.
- ניתוחים נוספים וקרנית לא סדירה: בחולים שעברו ניתוחים קודמים בעין (למשל ניתוחי לייזר לתיקון ראייה), או שסובלים ממחלות בקרנית כגון קרטוקונוס, ייתכן צורך בהתאמה מיוחדת של העדשה או בטכניקה ניתוחית ייחודית, כדי למנוע עיוותי ראייה או סיבוכים אחרי הניתוח.
סימפטומים של קטרקט – אבחון עצמי ראשוני הוא חשוב
ישנו מגוון סימפטומים של קטרקט עיניים אשר עשויים להופיע בהדרגה ולכן הם מקשים לעיתים להבחין בשינויים בשלב מוקדם, בואו נכיר חלק מהם:
- ראייה מטושטשת: אחד הסימנים הראשונים הוא קושי בהבחנה בפרטים קטנים או בקריאת טקסט, גם עם משקפיים.
- סנוור והילות: רגישות גבוהה לאור, הופעת הילה סביב תאורה לילית, וסנוור חזק באור יום.
- קושי בראיית לילה: נהיגה או פעילות בחשיכה הופכת למאתגרת יותר, במיוחד בסביבה עם אורות חזקים מול העיניים.
- שינוי תדיר במרשם המשקפיים: חלק מהסובלים מקטרקט בעין מגלים שהמספר במשקפיים משתנה לעיתים תכופות ללא סיבה אחרת נראית לעין.
בסרטון הבא, ד"ר יחזקאל לוי יתייחס להיבטים השונים של מחלת הקטרקט, מוזמנים לצפות